מאיר אריאל
18.7.1999 - 2.3.1942
איך מספידים את מאיר אריאל הזמר, המשורר, האדם שכל כך אהבנו לאהוב. משהו לא כל כך טוב קרה לנו בשנה האחרונה, אבל בואו נזכור רק את הדברים הטובים שעברנו, כי הם היו בכל זאת רבים יותר. זה בא לנו בכזאת פתאומיות, מאיר אושפז ביום חמישי (15.7.99) ומהר מאוד התברר שהזמן פועל כנגדו.
מאיר אריאל נודע אולי יותר מכל כמי שהיה "הצנחן המזמר", אחרי ששר את השיר "ירושלים של ברזל" בגירסה משלו. ביום העצמאות של 1998 אחרי שמזמן היה לי את מספר הטלפון שלו אזרתי אומץ והתקשרתי אליו לאחל את ברכת החג, ואמרת לו שאני מעריך את יצירתו למרות התקופה הלא קלה שחולפת עליו. לא יודע מה גרם לי לעשות את זה, אבל בדיעבד אני לא מצטער על זה כי זו הפעם היחידה שהזדמן לי אישית לומר לו כמה שאני מעריך אותו.
מאיר אריאל הוציא ב-21 שנות הקריירה שלו 7 דיסקים, לא כולל הסרט "מסע הבחירות" שהוקלט בסיבוב ההופעות שעשה ב-87' ויאמר לזכותו שהוא עשה זאת בהתנדבות כי הוא פשוט חש בצורך רק להעביר כמה מסרים לעם הבוחר. דווקא הדיסק האחרון שהוציא יכול למצות את התקופה ההיא, אבל הוא הוקלט רק אחרי כמה שנים ב"הארד רוק קפה" כשמישהו אולי קלט שנעשה איזה עוול מבחינת תיעוד.
שלושת התקליטים הראשונים של מאיר: "שירי חג ומועד ונופל" (1978), "וגלוי עיניים" (1984), "ירוקות" (1988) שהשלימו בשמותיהם אחד את השני, כמו את רוב תקליטיו הוציא ב-NMC החברה בה היה חתום. אחרי תקופה ממושכת לא היה ניתן להשיג אותם, אך היה דיסק אחד בשם "המבחר" שהיה מעין אוסף שניסה רק למצות את "להיטיו". קשה לוותר על השירים שמאיר כתב, גם אם הם לא היו "להיטים" סוחפים. אני זוכר שאני כמעריץ, "רדפתי" אחריהם שיוציאו אותם גם על דיסקים. דווקא עם "רישומי פחם" הדיסק האקוסטי היחיד שלו, שהוציא בהוצאה עצמאית וחלם להגיע להכרה בינלאומית ברעיון שיווקי חדש שהיה לו כויכול.
"הדלתות מנחשות אותי ונפתחות לי מעצמן", מאפשר לנו, כמו יתר מילותיו של מאיר, לעלות אסוציאציות שונות ומחשבות שונות. אחרי מותו כל האסוציאציות קופאות לנו בדום. השירים שכתב דיברו בכל מיני סגנונות מוסיקה, אבל תמיד השפה הכל כך מיוחדת שלו. כל כך מצער שאחרי מותו איבדנו גם אותה, לא יהיה עוד מישהו שיכתוב בשפה הזאת. השירים שלו דיברו גם לדורות שונים, מתוכם גם לדור הצעיר של מעריצי שב"ק ס', שכזכור עשו ביצוע מחודש לשיר "מכופף הבננות" (שבמקור שר אותו אריק איינשטיין).
מאיר אריאל היה פשוט "ענק", לכן במותו נדמה לי שהיתה בארץ רעידת אדמה חזקה, וצר לי שלא כולם חשו אותה ולכן לא כולם מדברים עליה. לסיום הייתי רוצה להיפרד ממאיר אריאל כמו ידיד, ולומר לו בנימה אישית, למרות שאני יודע שמוזר לדבר אל מי שכבר הלך. מאיר, אהבתי אותך מאוד, ואני אתגעגע אליך כל חיי.
נכתב ע"י אהוד בן-פורת (18/7/1999)
כתבתי את הקטע הזה כהספד למאיר רק כמה שעות אחרי שנודע לי על מותו, והוא פורסם במקור בעיתון הוירטואלי TIP. כבר עברו כמה שנים מאז שמאיר הלך מאיתנו, אבל עדיין קשה לי לשמוע את שיריו מבלי ליפול שוב לעצבות לכתו.
קישורים
לציון השנה השלישית - צפיה נוספת בסרט "מסע בחירות"
לציון השנה החמישית - ראיון עם עמי ברנד, עיתונאי "ממקור ראשון"
