השאלות נשאלו במסגרת ביקורו של איציק בפורום תיאטרון ב-YNET (ב-19/12/2007)
אב"פ: הייתי שמח לדעת אם גם לנוכח הקשיים של התיאטרון בימינו אתה ממליץ שיש להם את "חיידק הבמה" ללכת ללמוד משחק? או שאתה מציע להם שיפנו יותר לכיוון של משחק בקולנוע, למרות שגם לתעשיית הסרטים אין תקציב כלכך גדול. בהזדמנות זו אשמח לקרוא את דעתך על המעבר בין העולמות הללו. כידוע לך יש שוני בין משחק על במה לבין משחק מול מצלמה, אבל כידוע לא מעט עושים מוצאים לנכון לעשות את המעבר הזה, ומקווים שבתפקידם כשחקנים על המסך הגדול יגלו אותם גם בחו"ל. אודה לך על תשובותיך, ולסיום אני מבקש בהזדמנות זו להזכיר שהשנה קיבלת את יקיר פסטיבל "תיאטרון אחר" בעכו אני יודע שהוא יקר ללבך, למרות שעברו כמה חודשים מאז תרשה לי להצטרף לברכות שכבר קיבלת.
איציק ויינגרטן: תודה על הברכות. פסטיבל עכו מאד מאד יקר לליבי. רוב שחקני ישראל הם עניים ומצבם הכלכלי רע מאד. וכמו בכל חברה לא מתוקנת ישנו מאיון עליון של שחקנים שמרוויחים בהצגה אחת משכורת חודשית של שחקן אחר (בתיאטראות הרפרטואריים המסובסדים). עם זאת אני מאד ממליץ למי שמקצוע המשחק מעניין אותו - ללמוד ברצינות. אני מאמין ששחקן טוב בתיאטרון יכול להיות שחקן טוב גם בטלויזיה או בקולנוע.
אב"פ: בנוגע לכתיבה. רבים אולי לא יודעים, אבל אתה הוא מי שכתב את "שיר אהבה בדואי" ועוד כמה שירים. אשמח לדעת איך הגעת לכתיבה של אותם שירים, האם אתה מוצא בעצמך גם משורר? ובעניין של כתיבה, מי שמרגיש חיבור לתיאטרון מצד זה ולא מצד של המשחק. מה אתה מציע לו לעשות?
איציק ויינגרטן: אני נהנה מאוד לכתוב. כתבתי מספר מחזות ותסריטים, ומדי פעם אני כותב גם פזמונים. אני לא משורר. קיימים בתי ספר וסדנאות לכתיבה, ושם אפשר ללמוד ולהתפתח לקראת כתיבת מחזות.
