השאלות נשאלו במסגרת ביקורו של דודי בפורום מוסיקה עברית, נענע (25/8/2005)
אב"פ: תרשה לי להיות גלוי איתך ולומר לך בכנות שבין כל היצירות שיצרת עד כה הכי אהובה עליי זו שהקדשת לזכרו של חנוך לוין. לדעתי הקהל לא נחשף אליה מספיק ולכן היא גם לא נמכרה כמו שאר הדיסקים, אבל כולי תקווה שעוד יגלו אותה. השאלה שלי היא איך הגעת להתעסק עם החומר של לוין, אשמח לקרוא איזו חויה מיוחדת שעברת בעקבותיה ומהי מחשבת הדיעבד שלך על היצירה הזו.
השאלה השניה קשורה לזה שרבים אומרים שהמוסיקה שלך מזכירה את זו של אהוד בנאי, ולמעשה שוכחים את העובדה שעבדתם ביחד. השאלה היא איך זה היה לעבוד עם אהוד בנאי בתקופה שאחרי מותו של יוסי אלפנט ז"ל. אני מתאר לעצמי שזה לא היה קל. נשמח אם תמצא לנכון לספר לנו אם למדת משהו מהתקופה ההיא ואם אתה בכלל מסכים עם זה שאתה כמו טום פטי שמושפע מבוב דילן? אני מודה לך מראש על תשובותיך.
דודי לוי: הרבה שנים עבדתי עם אהוד ואני מאמין שהרומן ביננו לא נגמר יצאנו לחופש גדול. למדתי ממנו המון כאדם כאומן כאדם שמופיע וכמובן כיוצר. אהוד הוא מאוד יקר לי ויש לי המון כבוד אמיתי וכנה לעשייה שלו והיה תענוג להיות שותף לה. לגבי דילן ופטי את שניהם אני ממש אוהב, אבל נראה לי שזה יותר כמו בנאי ולוין.
העבודה על חנוך לוין היתה חויה מאוד מורכבת ומרעננת. עשיתי את התקליט בניו יורק עם תמיר מוסקט שחי שם והחומרים של לוין ביחד עם ניו יורק הביאו אותי למקומות נורא חדשים. אני חושב שאני מרחיב על הענין באתר ועל עטיפת הדיסק עצמו. אני מאוד שמח שיש לו אוהבים ואני בטוח שהוא ילך ויתגלה יותר ויותר עם הזמן.
קישור
עמוד לזכרו של חנוך לוין
