קרל סנדברג
22.7.1967 - 6.1.1878
היות ואני אוהב את התרבות האמריקאית של פעם (תחילה המאה הקודמת) שלא היתה קשורה כמו היום לתרבות הרייטינג ואני עוד מצליח למצוא אותה, בעיקר בביקורים שלי בארה"ב, גם הפעם לא יכולתי להימנע מלחזור לארץ עם משקל עודף של ספרים ודיסקים, וזאת למרות שהפעם בניגוד לפעמים הקודמות לא הכנתי רשימת קניות. מי שמכיר אותי יודע שאני מטבעי אוהב לחקור ולגלות יוצרים בעיקר מההיסטוריה האמריקאית. במשך השנים, מאז שסיימתי תיכון (למרות שאת התכונה הזאת היתה לי עוד קודם) הצלחתי להתוודע לרשימה לא מעטה. זה לא המקום להזכיר שמות, ולצורך כך יש גם את האתר הזה שהקמתי מדברים מקוריים שכתבתי ואתם מוזמנים להמשיך ולגלוש בו להנאתכם.
בכל אופן בפעם הקודמת שביקרתי שם שהיתה לפני כ-3 שנים, יצא לי להתוודע למשורר האמריקאי - קרל סנדברג. בזמנו התעניינתי באחד הספרים שכתב ונקרא - "American Songbag". ספר שהוא לדעתי אוצר לא פחות מאשר ספר השירים "עלי עשב" של וולט ויטמן. הצלחתי למצוא עותק שלו באחת הספריות הציבוריות אך לצערי לא בחנויות. הספר הזה מביא מבחר של שירים שקרל סנדברג שמוכר לכולם כמשורר, ליקט כמי שהפולקלור של העם האמריקאי כה דיבר אליו והיה כה חשוב לו. זו היתה נקודת המוצא שלי הפעם לחיפושים אחר כל מיני דברים חדשים שידברו אליי.
הפעם משום שגיליתי מבחר שונה של מוסיקה שנגיש יותר לקהל האמריקאי בחרתי לראות אם יש בדיסקים משהו של קרל סנדברג שידעתי שגם הקליט כמה משיריו כשהוא מלווה את עצמו בגיטרה, והופתעתי למצוא אמן בשם Dan Zanes (שהוא לא מוכר כלכך לקהל בארץ, אבל אם כן זה בזכות שיר שהוא מבצע בפסקול הסרט "רוצחים מלידה"). דן הוקסם אף הוא מאותו ספר של קרל סנדברג ובחר להקדיש לו דיסק שלם משלו, כשכל שיר שבו מאחר והוא בא מקבוצת פולקלור שונה מבוצע אחרת. לא חשבתי הרבה ואחרי שמיעה של כמה דגימות מהדיסק הזמנתי אותו דרך האינטרנט.
לא הפריעה לי העובדה שאיציק, אחי אמר לי שהאמן הזה מוכר יותר כאמן שמקליט שירים לילדים, כי מעבר לעובדה שהיצירה הזאת הזכירה לי את מה שוילקו ובילי בראג עשו לפני כמה שנים עם שירים גנוזים של וודי גאטרי נזכרתי שגאטרי בעצמו וגם כמה מחבריו, כמו פיט סיגר הקדישו כמה מיצירותיהם לילדים מתוך אותה מחשבה שהדברים כה חשובים שאפשר להסתכל לילדים בגובה העיניים ולשתף אותם בדברים הנפלאים הללו. קראתי ש-Dan Zanes לקח את כל העניין שסנדברג הביא ברצינות שהוא החליט לנסוע בעקבותיו ברחבי ארה"ב. היחס הרציני מעבר למוסיקה עצמה בה לידי ביטוי גם בחוברת עצמה שהיא קרובה למאה עמודים מלאי תמונות והסברים על מה שנקרא Old Time Music
***
בהמשך הביקור שלי הזדמן לי גם להיכנס לחנות ספרים משומשים ולמצוא בה ספר עב-כרס ובו מכונסים כל שיריו של קרל סנדברג. מיותר לומר שבעיניי לא רק שהוא יוצר גדול כמו שהרבה אמריקאים יודעים את זה (הוא לא סתם היה מרצה באוניברסיטאות בהן היום לומדים עליו), ומכירים בעיקר בכך שהוא מי שכתב את ביוגרפית רחבת ההיקף של הנשיא, אברהם לינקולן. אלא שאני אישית מוצא בו את כל רוחות התרבות האמריקאית שאני אוהב. (שמסתכמים לדעתי בכך שהיה פטריוט וכמו המשורר וולט ויטמן שממנו שאב השראה לא מעטה "שמע" את אמריקה, ונוסע סמוי ברכבות משא כמו אמן הפולק, וודי גאטרי. נוסף לכל סנדברג היה גם משורר, ביוגרף ומוסיקולוג וידע לערב את המעלות הטובות הללו יחד.) ראוי לציין שסנדברג זכה בפרס פוליצר על אותה ביוגרפיה ב-3 כרכים שכתב על נשיא ארה"ב ופרס פוליצר נוסף קיבל על אותו כרך עב-כרס שמציג את כל שיריו, אותו רכשתי.
עובדה נוספת שקשורה לסנדברג וריגשה אותי הוא שתקופה מסויימת מחייו הוא העביר באותו איזור שאני הייתי בתקופה הזו שלי בארה"ב. אני מוכרח לומר משהו נוסף על סנדברג, מסגנון הכתיבה שלו אי-אפשר שלא להתרשם בכך שהיה עשיר ברוחו. אני רגיל לקרוא ספרי שירה (לא סתם יש לי כמה מדפים שהם מלאי ספרי שירה מהארץ ומהעולם בכלל) ועם כל זה שאני פתוח לזרמי כתיבה השונים לדעתי יש לסנדברג יחוד משלו כאילו בזכות התקופה הארוכה שבה כתב, כחצי מאה והנדודים שלו ברחבי ארה"ב איפשרו לו להתקל בסוגי חיים שונים ולכתוב כמעט על כל דבר שעבר. לדעתי פשוט מדהים, ושווה שיתרגמו לעברית דברים נוספים שלו, מעבר לספר השירים "תפילות של פלדה" שיצא לאור בהוצאת "קשב לשירה" ומובאים בו תרגומיו של משה דור (שהוא בעצמו משורר). אני מוכרח לומר שכשאני מתוודע ליצירות כאלו וליוצרים כאלה כואב לי כשאני שומע שאומרים שהתרבות האמריקאית איבדה מהרמה הגבוה שהיתה לה, זה אולי נכון ליוצרים של היום אבל שוב ולוא רק בזכות אמנים
כמו Dan Zanes שמכניסים ליצירות כאלו רוח חדשה אסור לעשות הכללות.
נכתב ע"י אהוד בן-פורת (26/7/2007)
