אחרי הספר "מות אמי" נראה אך טבעי שהמשורר נתן זך יראה לנכון להוציא לאור את תרגומיו לשיריו של המשורר היהודי-אמריקאי אלן גינזברג ובראשם היצירה "קדיש", המביאה את סיפורה של נעמי גינזברג, אמו של גינזברג. אגב, עבור מי שהיצירה קדיש מעוררת את עניינו אפשר להוסיף, כי היצירה עובדה להצגת תיאטרון בזכותו של חנן שניר, והיא מועלית בימים אלה בתיאטרון הבימה. היצירה Howl בולטת בהיעדרותה מהספר, אך ייתכן שהעניין נעשה בכוונה, כי אינה קשורה ממש כשאר השירים ליתמותו של המשורר. נתן זך, אגב, בחר לתרגם מילה זאת כ"יללה" או "יבבה", אך ראוי להעיר כי אפשר לתרגמה כ"נהמה". לפני שנים יצא ספר בשם זה ובו כמה משיריו של גינזברג, לצד שיריהם של פרלינגאס וקורסו (שניים מחבריו לתנועת הביט) שתורגמו על ידי דן עומר.
הספר מודפס על נייר כרום איכותי, והציורים המלווים של צבי מילשטיין מוסיפים לסוריאליסטיות הקיימת ממילא. מעבר לזה שהספר הוא ספר חובה לשוחרי שירת המאה העשרים, יש כאן איחוד תרבויות נדיר ביופי שלמותו. חבל שבין התמונות של אלן גינזברג המופיעות בספר 'אין לפחות תמונה אחת משותפת לו ולנתן זך, מתוך המופע של גינזברג בארץ בשנת 87. במופע ההוא זך לקח חלק כמתרגם של שיריו, ואת השירים ניתן למצוא בשתי גירסאות: "המקור באנגלית, והתרגום בעברית. למרות שבידי נמצאת המהדורה המקורית של "קדיש באנגלית, זה לא מנע בעדי לקנות את הספר הזה, שקיבל כאן חיים חדשים. כל דבר ספרותי היוצא לאור, במיוחד אם הוא קשור לדור הביט באופן כלשהו, מבורך בעיניי. אני שותף לתקוותו של נתן זך, שהמבחר הקיים בספר הזה ישמש ביום מן הימים בסיס לכרך משירי המשורר אלן גינזברג, בהיקף גדול הרבה יותר. וזאת למרות שמתוך כך שאני מכיר את רוב שיריו, אני יודע, שיהיו כאלה שיהיה קשה לתרגמם בגלל בוטותם, שלא לדבר על הוויתם האמריקאית.
המאמר נכתב ע"י אהוד בן-פורת והתפרסם ב-4/2/2000 במדור "תרבות נטו", צפון 1
- בראש העמוד מובאת תמונה בה המהדורה המקורית ליד המהדורה העברית (רק לצורך המחשה)
קישור
