חדשות ועדכונים

כל החדשות ›

פיט סיגר והקהל בארץ

אחת התגובות המרגשות שקיבלתי בעקבות כתבתו של בני כלפון, כתב "סקופ" על הגשת מועמדותו של פיט סיגר לפרס נובל לשלום הגיעה אליי מיורם ("דובוש") כהן, מיוצאי גרעין נח"ל "יגב" בגרופית 64' שסיפר לי על המ"פ שלו איתן קדמוני שנהג להשמיע בהשכמות הבוקר לכל האחזות דרך פטיפון באוהל המפקד שהיה מחובר לרמקול את המוסיקה של פיט סיגר וכמו כן של "האורגים" שכידוע היה חבר בה. שהחיילים בגרעין רובם ככולם עוד הכירו ואהבו את המוסיקה הזו מ"הנוער העובד" ומהבית.

למרות שהזכרתי בראיון שבני ערך איתי את מה שכתבתי בזמנו במאמר שלי על המופע ההיסטורי של פיט סיגר בקרנגי הול, שנוצר קשר בינו לבין מעריציו בארץ. בחלום הכי טוב שלי לא חלמתי שיגיע אליי סיפור כזה ממי שהיה אז באותם ימים רכז התרבות של האחזות והיה לו הכבוד להכיר את פיט סיגר באופן אישי. "בתוקף תפקידי ומתוך כך שידעתי אנגלית היטב הייתי צמוד אליו כל הזמן ובבוקר לקחתי אותו לסיור רגלי בהאחזות ובשדות תוך הסברים על המצב."

התגובה הראשונה שלי ליורם היתה שכאחד ששמע לא מעט סיפורים על חיילים בגרעין הנח"ל, מתוך זה שהיו לי חיילים ששירתו שם ובכלל, אני מודע לזה שחיילים בקבוצה זו הצטיינו תמיד במוסיקה טובה שהם שמעו, ולעיתים אף ניגנו, לא ידעתי שזה היה נכון גם לתקופה שקדמה לבוב דילן וניל יאנג אבל אני כמובן שמח על זה.

ביקשתי מיורם לדעת כמה שיותר פרטים על התקופה ההיא והוא לשמחתי נענה לבקשתי, וכתב לי שיש סיפור מעניין וגם כמה תמונות מאותו ביקור של פיט סיגר, ולדבריו ישראל דליות מכיר אותו היטב. מאחר ובשיחה הקודמת שלי עם ישראל הרשתי לעצמי לשאול אותו בין השאר גם שאלה אחת אישית, אם הוא מתכוון בשלב מסויים לעלות על הכתב את כל החוויות שלו והסיפורים שהגיעו לידיו במשך השנים והוא ענה לי שלא, מאחר והוא כאיש של "קול ישראל" יותר בקטע של הקלטות. יצרתי איתו שוב קשר, והפעם על מנת שישלים לי את פרטי הסיפור ויספר לי עליו מזווית אישית שלו.

מסתבר שהוא כבר הקדיש בעבר את אחת מתוכניותיו לנושא הזה ולמרות שהשתדלתי להאזין להן דיי בקביעות ככל הנראה שהחמצתי את אותה תוכנית בה סיפר על האירוע המרגש הזה. מתוך זה שכבר הספקנו להכיר הוא שמח לחזור ולספר לי על האירוע באותה שיחת טלפון.

ישראל לא נכח באירוע שהתרחש בגרופית בו נתקעו פיט סיגר ומשלחתו במונית שנסעה מאילת חזרה צפונה, לקראת הופעה מתוכננת בירושלים. באחת התמונות שיורם סרק ושלח לי מתוך עלון מיוחד של כנס גרעין "יגב" שיצא ב-2004 לציון 40 שנה לצאתם מהאחזות. פיט סיגר נראה מוקף בקהל מקומי כשהוא יחף, מאחר וכמו שישראל סיפר לי נעליו היו מלאות בבוץ, אבל הוא נעל אותם בהופעה בירושלים. הוא מצא בכך משהו מאוד מטאפורי בעלייתו לבמה כך ושר את השיר Go Down Moses המספר על יציאת בני ישראל ממצריים.

פיט סיגר היה מאוכזב מהקהל באילת, שם במאמר מוסגר לא היה צריך להופיע והגיע רק בזכות עקשנותו של אותו מ"פ, איתן קדמוני שהיה מעריץ מושבע שלו ואחרי שידע שהוא מגיע לביקור בארץ, והוא יגיע להופיע אך ורק בירושלים ובתל-אביב, נסע לאמרגן גיורא גודיק וביקש שיסדרו הכל כך שיגיע גם אליהם, לגרופית. הקהל באילת לא ידע מה הוא מקבל ולא כלכך שיתף פעולה. מי שהציל את כל המצב, היו אותם חיילי גרעין שבעקבות אותו אירוע פיט סיגר הכריז שהוא מוסיף לרפרטואר שלו בהופעות המתוכננות בארץ את "הנה מה טוב ומה נעים", אחד ממיני שירים ששר איתם.

לא יכולתי להתאפק מלשאול את ישראל אם ישנה הקלטה של אחת מההופעות, והוא ענה לי שהיתה הקלטה אך לצערו היא לא נשתמרה. כל האירוע התרחש בתחילת 64' ומאוד מרגש ומצער גם יחד לחשוב שלולא השתמר ב"קול ישראל" אותה הקלטה של המופע שנערך בבנייני האומה ופיט סיגר היה מאשר את צאתה באופן רשמי זו יכולה היתה להיות הקלטה היסטורית לא פחות מזו שהוקלטה בזמנו בקרנגי הול, אני בכל אופן רואה את הסמליות בלעלות את הסיפור הזה שהתרחש לפני כמעט יובל שנים דווקא במסגרת חגיגת שנת ה-60 להקמת המדינה.

יורם המשיך לספר לי כי מעבר לפגישה הזו עם פיט סיגר, הוא גם שב לביקור "כשבועיים לפני מלחמת 6 הימים במאי 1967 והופיע בצוותא בת"א ואנו שהיינו כבר חברי כפר עזה הגענו שוב בהרכב מלא להופעה שלו והוא שמח לפגוש ולדבר איתנו כי זכר אותנו מצויין. שם בצוותא הוא הזמין את שולי נתן לשיר את 'ירושלים של זהב', זה היה יום או יומיים אחרי הופעתה עם השיר לראשונה בפסטיבל בירושלים ופיט סיגר התלהב משירתה (היא הייתה עדיין חיילת) והחמיא לה. גם אנחנו הרגשנו "זרם באויר" כשהיא שרה. בעקבות ההכרות בהאחזות פיט סיגר שלח לנו ספר שירים כשעל הכריכה כתב פיט סיגר הקדשה עם חתימתו ובו שירים ששר במסגרת הסיור של "רצון טוב אחוה ושלום" בארצות העולם ב-1963-4 שבמסגרתו הגיע גם לישראל".

לסיום התבקשתי להקדיש את המאמר הזה לזכרו של איתן קדמוני ז"ל שהיה לדבריו מעריץ נלהב עוד מתחילת שנות ה-60' של מוסיקת פולק אמריקאית, אותה מוסיקה שלימים אני בעצמי למדתי להכיר ולאהוב בזכות תוכניותיו השונות של ישראל דליות. כך שאני רואה את הסיפור הזה כמתנה משמיים ומוצא יותר מראוי להקדיש אותו לזכרו של איתן, שמחיפוש באינטרנט גיליתי כי אחיו, אסא קדמוני ז"ל קיבל את אחד מעיטורי הגבורה של מלחמת יום הכיפורים.

נכתב ע"י אהוד בן-פורת (11/2/2008)

ליורם ("דובוש") כהן, תודה על מי שאתה ושמצאת לנכון להביא את הסיפור המרגש הזה.