זה עושה לי את זה לראות אותה
מדליקה סיגריה עם דמעות בעיניים,
כי אז אני יודע שיש לה סיפור טוב לספר לי.
כמו בפעם שסיפרה לי שהיא עוזבת
את בית הוריה ועוברת לחיות איתי.
ידעתי שהחיים שלי זקוקים להחייאה וחסרים אישה,
אבל מה לעשות לא יכולתי להראות לה שאני שמח.
במיוחד לא בפעם הראשונה עם דמעות בעיניה.
אז הצעתי לה סיגריה. אני נשבע שזה היה
הדבר הכי קרוב שהיה לי לסוכריה,
כך שאני הוא זה שלימד אותה
שסיפור טוב הולך עם סיגריה.
רק שעכשיו היא באה לספר לי
שהיא עוזבת אותי וממשיכה לחיות את חייה לבדה.
ואז נחשו מה? כיהודי נודד או ככלב משוטט.
גם בפעם האחרונה לא יכולתי להראות לה שאני שמח.
נכתב ע"י אהוד בן-פורת (1999)
