אני לא אוהב להכניס אנשי מכירות אליי הביתה
כי נראה לי שמספיק להכניס איש מכירות אחד והוא ילשין
לאנשי מכירות אחרים, מה אין לך וסביר להניח שתרצה,
אבל הבוקר הגיע אליי איש מכירות שלא יכולתי
שלא לפתוח לו את הדלת. זה התחיל מזה שהוא אמר לי,
"בוקר טוב, אדוני" ושאל איך ישנתי בלילה.
לוא היתה לי שינה טובה, אולי הייתי עוד מתעצבן
מזה שהוא מעיר אותי באמצע חלום, אבל לא היה לי חלום
ועם התהפכות מצד לצד אי אפשר לקרוא לזה שינה
ואולי הוא אפילו הציל אותי רגע לפני שנפלתי מהמיטה.
הוא יכל להיות איש מכירות רגיל ופשוט למכור לי מזרון,
אבל ברגע שהוא אמר לי שהוא בא למכור לי סידרה של חלומות
הוא קנה אותי. הרגשתי שזו לא תהיה הגזמה לומר
שכמו כל אחד שמגיע למקום הנכון בזמן הנכון,
גם לפניי עומד בן-אדם שהוא מלאך.
ברגע שהוא דרש את כספו והלך לדרכו הבנתי שהוא לא,
והוא חייב להתקיים כמו כל איש מכירות אחר,
אבל זה לא שינה כהוא זה את דעתי עליו.
במיוחד כשהוא מכר לי סחורה טובה.
השעה היתה כבר שעת בוקר מאוחרת,
בכדי לנצל חלום ראשון אבל כלכך שמחתי
שאמרתי שהיום אני אלך לישון מוקדם.
גמרתי אומר שאלך לישון לא לפני שאבודד
את עצמי מכל מה שיכול להעיר אותי,
חבל לבזבז חלום בהתעוררות ממנו באמצע
ובכדי לנצל אותו עד הסוף גם אעלה אותו על הדף.
כך שבמוקדם או במאוחר כשאמכור אותו כסיפור
אקבל את הכסף שלי בחזרה, למרות שלחזור ולישון טוב זה כבר מספק אותי.
נכתב ע"י אהוד בן-פורת (17/1/2006)
