פסקול סרטם של האחים (יואל ואיתן) כהן - אחי, איפה אתה?
הסרט צולם בכוונה בגוון של חום בהיר על מנת שיתאים לתקופה שעליה הוא מדבר, תקופה של השפל הכלכלי בארצות-הברית שאישית מאוד מדברת אליי (בין השאר בגלל שאני מוצא אותה מקבילה לתקופה שלנו). כך וכך עם כל הפספוס בצפיה בסרט כשהוא הוקרן על המסך הגדול נהנתי מהצפיה בו בכבלים. הצלחתי להינות מעל למשוער, כשהפסקול שלו משך אותי לא פחות ועל כך התכוונתי לכתוב הפעם.
מזמן (ולמעשה מאז הסרט "עד סוף העולם" סרטו של וים ונדרס מ-1991) לא יצא לי להתלהב מפסקול של סרט כמו מהפסקול הנהדר של הסרט הזה ששיריו נבחרו בקפידה ע"י טי. בון ברנט כך שמעבר לזה שהם משתלבים יפה בתוך הסרט הם גם מספרים משהו על העלילה והתקופה של הסרט, כך שבכל פעם שמאזינים לו נדמה שאנחנו עוברים שוב את החוויה של הצפיה בסרט. הסרט נפתח בבריחתם של שלושה אסירים מהכלא בבגדי האסירים שלהם לכיוון מסילת הרכבת עליה עובדים באותה שעה אסירים, הם פוצחים בשיר עבדות שפותח את פסקול הסרט. כשקראתי בחוברת המצורפת אל הדיסק בכדי לדעת על השירים ומבצעיהם נודע לי שהקטע הזה הושר באמת על-ידי אסירים ונלקח מהארכיון של אלן לומאקס, דבר שהוא בפני עצמו גאוני בעיניי.
לא יכולתי שלא להיזכר בעקבות כך בזמר הבלוז של אותם ימים הודי לד-בטר הידוע בכינויו "לדבלי" שגם הוא היה אסיר שלומאקס הגיע עד לתא הכלא שלו בכדי להקליט אותו אם היה בסרט עוד משהו שהזכיר לי את התקופה ההיא ואת יוצריה היה בכך שאחרי שהם נתקלים באמצע דרכם אל החופש באיש בלוז שחור שהם לוקחים אותו טרמפ ומגיעים בזכותו לתחנת רדיו (שצריך להזכיר היתה המדיה היחידה שאפשר היה להתפרסם דרכה באותם ימים) וקוראים לעצמם:Soggy bottom boys.
הם מקליטים את השיר I am a man of constant sorrow וכפי שניתן לראות לקראת סוף הסרט בהופעה מול קהל השיר שלהם הפך ללהיט שלהם. אגב, בפסקול ישנם ארבעה גירסאות לשיר הזה, מתוכם גם גירסה של אותה תחנת רדיו. התפלאתי מהקלות שבה מצאתי את הדיסק ועוד יותר מכך שהוא למעשה הודפס בארץ, כל זאת היות והמוסיקה שבו היא הפולק (ממשפחת קרטר ועד לממשיכי דרכם) שאני כלכך אוהב ומצפה ליום שיתחילו לייבא אותה לארץ בצורה סדירה, כי לדעתי לא צריך להיות הבדל גדול בין למצוא מוסיקה ממקומות אחרים בעולם למוסיקה הזו, אבל עד היום למעשה עוד לא נמצא ה-"משוגע" במרכאות שיסכים לעשות את זה, כי כנראה שלמוסיקה הזו עם כל הכבוד הסיכוי היחידי שיש להימכר בארצנו היא רק כפסקול, והדיסק הזה הוא כמובן עובדה טובה לכך.
נכתב ע"י אהוד בן-פורת (27/2/2002)
תוספת קטנה
ב-24 במאי 2000 קצת אחרי שהסרט יצא לאקרנים נערך ערב הוקרה שמטרתו כנראה לגרום לפסקול לקבל את תשומת הלב אליה הוא ראוי, למרות שאין לי ספק שבארצות-הברית הוא עניין יותר מאשר אצלנו. בקונצרט החגיגי הזה השתתפו אותם יוצרים ששיריהם נכללו בסרט (במיוחד אלו מהדור הצעיר). כהן כמובן לא החמיצו את ההזדמנות הזו ותיעדו את האירוע.
כידוע הסרט "אחי, איפה אתה" זכה בסופו של דבר בפרס גראמי בזכות הפסקול הנהדר שלו שהביא לתחיה מחודשת של הבלוגראס ובעקבות כך יצאו עשרות אוספים בסגנון.
