קיבלתי דיסק כמתנה לחג והחלפתי אותו ביצירה של שולי רנד שהזכרתי במאמר שכתבתי על "שיר חדש" של אהוד בנאי. למרות התרעומת מצד מעריציו של אהוד שמתגעגעים לתקופה שלו עם "הפליטים" ומצפים תמיד בתוך תוכם לעוד יצירה שלו שתזכיר את אותה תקופה שמבחינתם לא עברה, בזכות החג כבר תוך כשבוע מאז יצא הדיסק הגיע לראש מצעד המכירות, ועל אף זאת נראה שכמה היו מצפים להפוך את היוצרות ואומר שהיצירה של רנד תהיה זו של אהוד בנאי ולהיפך.
למרבה הפלא השירים של רנד לא לקוחים מהמקורות, אם כי רובם ככולם נכתבו בהשראתם. הדיסק נפתח בשיר "מה התכלית" שהוא מזכיר את הסגנון הקאונטרי, והאמת יאמר לזכותו של רנד שמעבר לכתיבת השירים גם אחראי ללחנים הם מגוונים והם רובם ככולם לא בסגנון דתי, היחיד הוא אולי "מוחין דקטנות", אבל גם בלחן שלו מסתתר איזושהו חן מסויים. אהוד בנאי לא רק שהתארח באחת מהופעותיו של רנד אלא שהוא מלווה אותו בגיטרה אקוסטית ומפוחית בכמה שירים, ובשיר "נקודה טובה" שהוא ללא ספק אחד השירים המרגשים ועל שמו נקרא הדיסק הם גם שרים יחדיו. מלבדו אפשר למצוא גם את אסף אמדורסקי ואת קרני פוסטל.
השיר המוכר מכל השירים הוא "איכה" שיצא כסינגל ראשון כששולי רנד עוד לא היה ממש סגור על זה שהוא הולך להוציא דיסק שלם, יש לי הרגשה שהוא כאילו נכתב מזווית ראית העולם של יונה הנביא אחרי שהוא נפלט מפיו של הלויתן ואולי יש בו קצת יותר ממה שרנד מספר בשאר השירים על המעבר שלו מחילוניות אל תוך הדת. לא פעם כשמישהו חוזר בתשובה נשאלת השאלה איך הוא חי עם העבר שלו ובמקרה של שולי רנד כמו של אהוד בנאי נראה שבשלום וטוב שכך, אם מכאן בא הרעיון לעטיפה של הדיסק "כתשובה לתינוק של נירוונה" (כך הוא בעצמו מפרש זאת) ואם בכלל ברעיון לכמה שירים שכתב. החוברת המצורפת לדיסק של רנד מלווה בצילומים שלו צף, צולל ושוחה בבריכה עם הבגדים השחורים שלו, ולולא ההקבלה הזו לנירוונה הייתי אומר שגם בזה יש משהו שמזכיר את מאיר אריאל ז"ל, שכידוע היצירה הראשונה שלו נקראת "שירי חג מועד ונופל".
אחרי הכל כשמקשיבים לדיסק מגלים שההבחנה בינו לבין מאיר אריאל לא מסתכמת רק בזה אלא גם באיך ששולי רנד נשמע, למרות שאני לא יודע אם יש לו באמת כוונה להישמע כמוהו, אבל כשמקשיבים לשירים שלו אי-אפשר שלו לעשות איזושהי הקבלה. לדוגמא בין השיר "תקווה" (שגם הוא מהיצירה ראשונה של מאיר) לבין "סגולה". ואולי אחרי הכל זה נכון מצד אלו שרואים במאיר משורר דתי, בלי כל קשר לקירבה שהיתה לו לדת באחרית ימיו.
למרות שבשום שיר לא מצויינת איזושהי הקדשה מפורשת נראה לי שכמה מהם הוקדשו ספציפית לכמה מקרוביו של שולי רנד, בין אם אחיו בשיר "רפא-אל" שמצד אחד נראה כאילו נכתב לכבוד המלאך רפאל הלוא הוא המלאך הממונה על המסעות והשליחויות ובכך עוסק השיר הזה, אבל מצד שני מוזכר ברשימת התודות שמו של אחיו של שולי, ובזכות כך אפשר לאמת את העובדה הזאת. השיר "המשורר" נראה כאילו נכתב כהמשך לשיר "רחמים" של האחים אריאל, ובכך רנד אולי לא מתכתב רק עם מאיר אריאל אלא גם עם כל אחד מהיוצרים שמאיר השאיר בהם משקע מסויים אחרי לכתו, אבל רנד מסגיר באחד מראיונותיו שהשיר הזה נכתב דווקא לזכרו של הבמאי, חנוך לוין ז"ל.
נקודה נוספת לגבי צילום העטיפה. כשניסיתי לחשוב על הרעיון שישנו מאחוריו, הגעתי לידי זה שהכוונה ששולי רנד נראה צולל בלבוש חרדי במים עמוקים, וזה בדיוק העניין בדיסק הזה. שולי רנד זכור לכולם כשחקן ששיחק בכל מיני סרטים, בין השאר גם ב"החיים על פי אגפא" של אסי דיין ולא זכורה כל קירבה שלו למוסיקה, למרות שידוע שחסידי ברסלב שהוא נמנה ביניהם אוהבים לשלב בין אמונתם לבין מוסיקה שיוצאת להם באופן טבעי מהנפש. כפי שרנד מודה בראיונות איתו הוא באמת לא מוסיקאי, ולמרות זאת יאמר לזכותו לא רק שהוא כאמור הלחין כל שיר בצורה שונה אלא שאינו טובע במים עמוקים של היצירה וגם של האמונה. נהפוכו מהעומק הוא מביא לנו את היצירה הנהדרת הזאת שיצאה לפני כחצי שנה ומאז הוא קצר בזכותה לא מעט שבחים, כך שמאותה ישיבה בשדה בהרגשה של חוסר כל כפי שהוא מתאר זאת בשיר "מוחין דהקטנות" על אותם רגעים של לפני החזרה בתשובה יצא בסופו של דבר רק טוב.
על העטיפה האחורית של הדיסק ישנה בקשה שלא להשמיע את היצירה הזאת בשבתות וחגים ואני מתכוון לכבד את זה, בכנות זה כפי שאני באופן אישי חש צורך לנהוג עם הדיסקים של אהוד בנאי מאז שהוא חזר בתשובה, למרות שבמקרה של בנאי לא מצויינת כל בקשה. כך שזה נראה לי לגיטימי לחלוטין.
אני מוכרח להודות לסיום שמעולם לא האמנתי שייצא לי להמליץ על דיסקים כאלה, אבל לא רק שהם עושים לי טוב על הנשמה אלא שהם טובים לחגים, ובעניין של חגים אם כבר שולי רנד אז בהתחשב לזה שאנחנו קרובים לחג סוכות, אחרי הנאה צרופה ולא "צרובה" מהדיסק הזה, תעשו טובה לעצמכם וחפשו את הסרט שלו שנקרא "אושפיזין". אני מאמין שהוא יצליח לרגש אתכם, כמי שחי את חייו כחרדי אך יחד עם זאת לא שכח מניין הוא בא ומביא את כל אחד מהעולמות לידי יצירה אחת. תחזקנה ידיו.
נכתב ע"י אהוד בן-פורת (3/10/2008)
