הוצאת דע"ת שמוציאה לאור בדרך כלל את ספריו של שלמה קאלו (בעלה של רבקה זוהר וכותב השירים שבדיסק) היא ההוצאה שעומדת מאחורי הדיסק הקסום הזה. הדיסק נפתח בשיר שנושא את שמו, "חסד מופלא", והוא השיר היחיד שכתב ג'והן ניוטון ושלמה קאלו רק תירגם. גם הלחנים הם של שלמה קאלו, כולם מלבד "לא ידעתי", שהלחין יגאל מילר. אם לומר את האמת, כל מה שעניין אותי בהתחלה היו הטקסטים של שלמה קאלו, מהם הוקסמתי עוד בשלב הקריאה בספריו, אבל אחרי שהאזנתי מספר פעמים, הוקסמתי מהדיסק בכללותו.
משום מה, הייתי טרוד בלחפש משמעות לשם שניתן לדיסק. נראה לי שיש סיבה לכך, והסיבה היא קולה של רבקה זוהר, שנותר ענוג כשהיה, למרות כל הקשיים שעברה בחייה. הדיסק מכיל שמונה שירים בעיבוד מינימליסטי, מה שלדעתי רק מראה את גדולתה כזמרת, אבל אם מקשיבים טוב, אפשר לזהות בין הנגנים את הקונטרבס של אלי מגן.
ראוי אולי להזכיר כי רבקה זוהר היא ילידת עכו, הזכורה לרבים עוד מלימודיה בבית-הספר היסודי התומר, ומוכרת, כמובן, בזכות להיטים כמו "מה אברך", מתקופת שירותה בלהקת חיל הים. השיר השישי בדיסק, "לחיות עד תום", הוקלט בהופעה חיה ברפא"ל, ובתחילתו אומרת זוהר ש"לחיות משמע להיאבק, להיאבק משמע לאהוב". הדיסק מלא בכנות אמיתית ומרגשת, ובמובן מסויים הוא אף נראה לי כפסקול של חייה. זה נכון בעיקר בשל "אבי הטוב שבשמיים": 'שנות דור מאז נולדתי - בשר נרדף, נסחף, כושל, מכאוב אכזר, יגון ידעתי ללא מחר, ללא גואל'. לאן נעלמה לנו רבקה זוהר עם דיסק כה יפה? אני שונא לעשות השוואות, אבל נראה לי שזוהר יכולה להיחשב כמריאן פייתפול שלנו.
אחרי שהתאהבתי בדיסק הזה, אני הולך לחפש את הדיסקים הקודמים שלה, ומקווה שאוכל למצוא אותם ולאהוב אותם כמו את הדיסק הזה. אני מקווה שבעתיד תוציא זוהר דיסק נוסף דומה לזה, ושהיא תתגלה מחדש, כי נראה לי שהיא נשכחה בשנים האחרונות, וחבל מאוד.
המאמר נכתב ע"י אהוד בן-פורת והתפרסם ב-22/10/1999 במדור "תרבות נטו", צפון 1
קישור
