חדשות ועדכונים

כל החדשות ›
מאמריםתקליטורים

מיה יוהנה מנחם ושי טוחנר - Ain't going nowhere

הייתי בהופעה של שי טוחנר ומיה יוהנה מנחם שהתקיים במועדון סינקופה בחיפה שמשמש בתקופה זו כתחליף למרתף 10 ורכשתי את הדיסק החדש שלהם. דיסק שהוא בסך הכל היצירה השניה שלהם ביחד אבל לדעתי מורגש כי הפעם ההנאה שלהם בעשיה משותפת היא לא רק על הבמה אלא באולפן ההקלטות, ואומר אם עוד קודם היה ביניהם חיבור תחושה שלי שעכשיו הוא מוחשי יותר גם בהנאה מכופלת למאזינים. אני באופן אישי מוצא שהצלילים הם נפלאים והקול של מיה שלא זקוק להפקה בכדי להישמע טוב הוא כה ענוג שאני אוהב לרחף כשאני מקשיב להם.

כמי שאוהב את הפולקלור האמריקאי אני מוצא בדיסק הזה המשך ישיר למחווה של ג'ואן באעז לשיריו של בוב דילן, ובאמת גם אחרי שנים שבהן אני אוסף דיסקים עם כל מיני ביצועים מחודשים לשיריו ובמיוחד בתקופה זו שיוצא אוסף כזה במסגרת 40 שנים לפעילות אירגון אמנסטי ובו נכלל לראשונה באוסף שהפצתו היא בינלאומית, גם אמן ישראלי, אני מוצא שהדיסק של מיה ושי שבו הפעם בניגוד לקודם לא מסע מוסיקלי כי עם מחווה לדילן ולליאונרד כהן מרגש אותי הרבה יותר.

בין האורחים שמשתתפים בדיסק אפשר למצוא את ברק אולייר (בנו של באלדי) שאחראי יותר לצד ההפקה וגם את גל ניסמן המשתתף בשיר "It ain't me babe" וג'ונתן מילר, כשזה האחרון הגיע לא מזמן לביקור בארץ, להזכיר את האיחוד הנפלא שהיה רק לפני כמה חודשים לו ולחבריו מ"הפונדקאים".

אני אוהב את העיצוב הגרפי של יסמין גנזי שהיא מי שעשתה גם את העיצוב של הדיסק הקודם רק שהפעם לדעתי העיצוב הולם יותר ובמיוחד בהתחשב לעובדה שבחוברת המצורפת לו הם מסבירים על הבחירה המעניינת שנעשתה לגבי כל שיר שהם הקליטו, 9 שירים של דילן ו-4 של ליאונרד כהן.

למעט העובדה שהיה מעניין לשמוע אותם גם מבצעים את "Vision of Johanna" (מסיבה מובנת וחבל שהם כנראה או שלא חשבו על זה או שנאלצו להשאיר אותו כמו ביצוע שלהם ל"Knockin' on heaven's door"). הם ויתרו על שירי המחאה והאמת שהסיבה היא מוצדקת, בכדי להגיש את כל אחד מסיפורי החיים של היוצרים. כמו העובדה ששי הזכיר בהופעה: לדילן ולכהן היה קטע במלון צ'לסי בזמנים ובנסיבות אחרות.

ממש כייף להאזין לשירים שזוכים לעדנה חדשה מאמנים שחיים אותם והקסם הוא שהם לא פעם נותנים את ההרגשה שהם באמת בין אם במודע או לא מתכתבים ביניהם. הדיסק נקרא "Ain't going nowhere", כשם אחד משיריו וברור מעל לכל ספק שגם אם אין להם לאן ללכת, למעט לתחנות הרדיו בהם פותחים להם דלתות בהנאה רבה ומארחים אותם לעיתים בתוכניות שגם משמיעים את הדיסק שלהם בשלמותו אנחנו מכל מקום נמשיך לעקוב אחריהם.

נכתב ע"י אהוד בן-פורת (19/2/2012)