אם אנחנו מביטים על החיים לאחור, מהשנה (2001) שבה יצא הדיסק הזה ועד 5 שנים לאחר מכן כשיוסי בנאי ז"ל הלך לעולמו אין ספק שהיינו מבקשים את הדברים לאט. אך מדוע הוא בחר לקרוא ליצירתו האחרונה בדיעבד בשם "לאט" עם נקודה בסוף המילה הזו כנראה שהיה ונשאר כבר לתמיד כחידה.
אז, באותם ימים ראיתי את המשמעות לכך פחות עצובה מהיום ואפילו המלצתי אותו כמתנה לחג פסח שחל בסמוך לתאריך יציאתו לאור. שירים כמו "ציור של אהבה", דואט שלו עם ריטה נראה לי מתאים וכמו כן ביצוע לשיר של המשורר נתן זך - "אין ענבים בגפן". ספק אם אז באותה תקופה החלה מחלתו, אני חושב שזה קשור יותר לראיה המפוקחת שהוא ראה בה את חייו אחרי האירוע שהיה לו בה כמעט מת על הבמה, והוא מספר עליו בספר האוטוביוגרפי שכתב "מכתבים ברוח" על שם אחד השירים שבדיסק הזה. אבל אולי בהתחשב לזה שהדיסק הזה סיים עבורו תקופה של בצורת שנמשכה כעשור מאז "פגישה לאין קץ" יצירה בה הוא קורא משיריו של נתן אלתרמן יש לנו את התשובה. קשה לומר על אמן כמו יוסי בנאי שהוא סבל מיובש של יצירה, כי הוא מעולם לא נשכח מלבנו. הוא היה בעל כישרון גדול, כזכור אם הוא לא שר אז הוא שיחק ואם הוא לא עסק בדברים הללו הוא פשוט ישב וכתב.
בין השירים בדיסק אפשר למצוא ביצוע שלו ל"אהובתי" אחד מלהיטיה של להקת משינה, שנשמע פתאום יותר קלאסי וצריך להתרגל למתכונת החדשה שלו. אני זוכר שהוא נשאל באחד מראיונותיו אם יובל, בנו אינו מקנא בו על כך שלא הצליח לו כאביו בקריירת סולו והוא ענה שבאותה מידה אפשר לראות שלו לא הצליח אף פעם להיות בלהקה. עוד קשר משפחתי הוא בשיר הפותח "העיר הזאת" שנכתב עפ"י המשורר היווני, קוואפיס. השיר הזה הוא ביצוע מחודש של יוסי לשיר שכבר שר בעבר. מעבר ללחן שנתן לו אהוד בנאי (אחיינו) הוא משתתף בו גם בקולות. "הדבר האולי הכי חשוב בדיסק הזה", כך כתבתי בזמנו, "הוא שיוסי בנאי לא מפר את אמונו לאלו מאיתנו שעוקבים אחריו שנים ארוכות". כך שגם השראתו של ג'ורג' בראסנס לא נעלמה כליל, שיר החמישי "למות למען רעיון" נוצר על-פי רעיון שלו.
השירים עטופים בעטיפה מלודית כמו רבים מיצירותיו שהפכו לקלאסיקה, ואני תוהה אם לא להשתמש במושג "נכס צאן ברזל". יוסי בנאי מגובה בדיסק הזה בסוללה של מלחינים וכותבים, מיהודה פוליקר ועד לארקדי דוכין, שכוללת כפי שכבר הזכרתי גם את בני משפחתו. בנוסף לשיר הפותח בהשתתפותו של אהוד בנאי, הוא מנגן על מפוחית ב-"אין ענבים בגפן". יש לי את הרושם שגם מי שלא צפה בזמנו, בכתבה שהיתה על יוסי בנאי בטלויזיה בעקבות צאתו של הדיסק הזה, והיה גם סרט מיוחד שהראה את העשיה שמאחוריו. בו הסתובב בכל מיני מקומות שהיוו לו כפרקי חיים וסגר מעגלים, לא יוכל שלא לשים לב שבניגוד לדיסקים הקודמים שלו הוא מדבר בו יותר על הושטת ידיים לזיקנה. כמו שנאמר בשיר "אל תוך האור" שנכתב על-ידי אביב גפן שנבחר לא בכדי לשיר שסוגר אותו.
השיר האחרון שהוא הקליט בסמוך למותו היה "תרנגול כפרות" והוא עבד עליו עם מיכה שיטרית, השיר הזה אולי היה ממשיך ברוחו את הדיסק הזה. מאוד סמבולי שגם השיר הזה הוא מעין שיר חג, כמו לא מעט שירים בדיסק הזה.
נכתב ע"י אהוד בן-פורת (18/2/2007)
