מינימל קומפקט - נשמות גועשות

נשמות גועשות - סרטו של נתן מנדלבאום

הסרט הזה שמביא את סיפורה של להקת "מינימל קומפקט" נקרא כך על שם אחד מתקליטיה (Raging souls). כמו ההערה שהוצגה בהתחלת הסרט על המסך, הסרט מכיל גם קטעים שהם לא באיכות כלכך, טוב מה אפשר לצפות מהקטעים של להקות טרום "מינימל קומפקט"? טוב שנותר לפחות משהו בכדי להראות. ישנם וידיאו קליפים שלמרות שאני לא מעריץ של הלהקה מהיום, אבל גילי הצעיר אלוהים יודע מאיפה אני אישית זוכר אותם, כמו הוידיאו קליפ הראשון שהם צילמו ובו רואים אותם מחופשים למריונטות.

חברי הלהקה: מלכה שפיגל-ניומן, סמי בירנבך, ברי סחרוב, רמי פורטיס ומקס פרנקן הם אלו שהביאו את הסיפור, כל אחד מהזוויות שלו, ובנקודה הזו אני חייב לציין שלמרות שהם לא קובצו יחד בגלל העבודה המצויינת על הסרט כל אחד ממשיכים בתורו בנקודה שבה הפסיק קודמו. והם מספרים על איך שהגיעו לאמסטרדם ולא ידעו כפי שהם אומרים מאיפה בעצם להתחיל ולכבוש את העולם, וכן על הפגישה שהיתה להם עם וים ונדרס (במאי הסרט - "מלאכים בשמי ברלין") שחשב שהם בכלל להקה גרמנית. למי שאולי אינו יודע יש רגע מסויים בסרט של ונדרס בו אפשר לשמוע את השיר המרגש שלהם When i go שאותו שרה מלכה שפיגל-ניומן. אני אהבתי במיוחד את הזווית של בירנבך שתמיד צפיתי למוצא פיו היות והוא נכנס לכל העניין הזה של מוסיקה בכלל כמשורר שהיה מקורב בזמנו ליונה וולך, על כך אתם יכולים לקרוא אפילו בביוגרפיה שכתב העיתונאי יגאל סרנה, ויצא לפני כמה שנים, והיות ואני משורר שגם מאוד אוהב מוסיקה וחולם גם כן ליצור, עם כל הכבוד לשאר חברי הלהקה קל לי יותר להזדהות איתו.

אחרי פירוק הלהקה, סמי בירנבך השתתף בכמה פרוייקטים ונעלם לפחות עבורי, מלכה שפיגל חיה עם קולין ניומן ויש לה ילד. ברי סחרוב ורמי פורטיס, לא צריך לומר, אחרי ניסיון להמשיך בקריירה בחו"ל כזכור עם להקה בשם Foreign affairs חזרו לארץ ושיתפו פעולה יחד תחת השם: "פורטיסחרוף", וכיום הם פועלים בנפרד. מעניין שעם כל זה שעברו כ-20 שנה להקמתה של הלהקה (כגילו של "סמי" החתול של מקס פרנקן כפי שמתגלה לנו לקראת סוף הסרט) המצב לא השתנה כלכך, פורטיס אומנם כבר לא אותו "מופרע" שהיה פעם אבל עוד אז ברי סחרוב נחשב למוסיקאי טוב יותר ממנו.

רואים שהצוות שעבד על הסרט עבד קשה אם זה בביקורים בכל מיני מקומות בעולם, בכדי לראיין את חברי הלהקה שלמעשה לא זזו ממקומם, וכן בחיפוש בארכיונים בכדי להביא סרט מעניין שאין בו רגע אחד משמעם. אם זה בקטעים המצחיקים (כמו בקטע עם הסטוצים שהיו בין חברי הלהקה עם מלכה) או העצובים, בעיקר בסוף בגלל שלא קיבלו את אשרת העבודה בארצות-הברית וזה למעשה מה שתרם יותר מהכל לפירוקה של הלהקה. את הסרט התיעודי הזה שתופס את הצופה היה צריך לעשות כבר מזמן ובאמת כמו שהבנתי הסרט היה תקוע הרבה פעמים בכל מיני שלבים, אבל כמה מזל הוא שנתן מנדלבאום דווקא הוא מי שלקח על עצמו לעשות את זה. אני לא רוצה להישמע יומרני, אבל כמי שבדיעבד יצא לו לא פעם לראות את הנולד, נראה לי שזה אולי הסרט הראשון שלו אבל עוד נשמע עליו בגדול, כי הסרט הזה הוא בין הסרטים התיעודים הטובים ביותר שיצא לי לראות בשנים האחרונות ואני אומר את זה כמי שבאמת אוהב את הג'אנר הזה.

כך שלסיכום הסרט עד כמה שידוע לי לא זכה בפרס אך היות ומעבר לזה שהסרט עשוי באמת יפה מאוד, הוא נתן לי, באופן אישי אחרי כלכך הרבה שנים של תכנונים להגיע פעם ראשונה לפסטיבל הסרטים בחיפה את התמריץ לעשות את זה סופסוף, ולא רק זה שבזכותו נודע לי שאחרי פירוקה של "מינימל קומפקט" סמי בירנבך הפך להיות Dj Morpheus (ולא יהלומן כמו שמשום מה חשבתי) ושוב מצאתי את העקבות אליו אני חושב שמעבר להנאה לצופים בו נתן מנדלבאום חייב לקבל איזה פרס, מעבר לפרחים שקיבל אחרי ההקרנה שהיתה בנוכחתו.

נכתב ע"י אהוד בן-פורת (23/9/2002)

צפיה חוזרת בסרט עם צאתו על DVD

מהרגע בו יצאתי מאולם הסינמטק בהתרשמות חיובית חזקה ממנו ידעתי כמי שאוהב סרטי תעודה ורואה אותו כמסמך חשוב שארצה אותו בספריה שלי. עד כמה שזכור לי באירוע נכח הבמאי, נתן מנדלבאום והסיבה שאני לא זוכר את זה בוודאות היא שהוא לא אמר דבר לקהל שהתאסף לצפות בסרט שלו, אבל מה שאני כן זוכר הוא שמישהו ככל הנראה מיוצרי הסרט התראיין לתקשורת. בכל מקרה נראה שמנלדבאום כבר אמר את כל מה שיש לו לומר בנושא דרך הסרט שהוא מביא אותו מזווית ראיה שלו כאחד ממעריצי הלהקה. זה נעשה בכנות כלכך גדולה שאני איפשהו מוצא את עצמי גם בצפיה החוזרת שב ומתרגש מהסיפור.אני לא יודע אם היתה כוונה להוציא את הסרט על DVD, עובדה שלקח לא מעט שנים עד שהגענו לרגע שבו "האוזן ה-3" הכריזה על צאתו ושיהיה אפשר להשיג אותו ככל הנראה אך ורק דרכה. נראה לי שיש בכך משהו מחובת המציאות, הלוא הסרט הזה כפי שמנדלבאום מספר בסוף הסרט נוצר מתוך שמועה על איחוד של "מינימל קומפקט" שהתבררה כלא נכונה, אבל הביאה בסופו של דבר את חברי הלהקה בכל זאת לידי החלטה להתאחד באמת.

התוספות של ה-DVD נראות כאילו גם הן באו לא יותר מאשר מתוך האוסף הפרטי של הבמאי, והתוספות הן רק כמה תמונות מהופעת האיחוד במועדון התיאטרון ב-2003, כשבאינטרנט קיימות עוד תמונות משאר האיחודים שהיו מאז ועד היום, כנ"ל לגבי הקליפים המקוריים של שניים משיריהם. אני לא יודע כמה וידיאו קליפים קיימים ללהקה נוסף ל-Dedicated שיצא לקראת האיחוד הראשון שלהם ולא נכלל כאן, אבל אין ספק שהיה אפשר למצוא עוד. גם בזה לא חסרים דברים באינטרנט, כך שבשורה תחתונה מי שמחפש בונוסים ב-DVD צפוי להתאכזב, אבל נראה לי שהוא מראש מיועד לכאלה שכמוני רצו בסרט נטו ויברכו על צאתו סופסוף. בל נשכח שהסרט נעשה באופן עצמאי והחברות שלוקחות בו חלק הן ככל הנראה רק נותנות החסויות בעיקר בעניין ההפצה שלו.

הקליפ הראשון הוא Statik Dancin הוא מהמיני אלבום, מהתקופה שלפני הצטרפותו של פורטיס, כך שהוא לא נראה עומד לידם בזמן שהם משחקים כמו בובות על חוטים, אבל ברור שהחברים הכירו אותו עוד אז. להזכיר שסמי בירנבך היה מי שכתב לו את רוב השירים ב-"פלונטר" כמה שנים לפני, ואגב בתחילת שנה יצא במהדורה מיוחדת. פורטיס המשיך להיות ה"משוגע" של המועדונים בלהקות שמוזכרות בסרט, כמו "כרומזום" ו"ז'אן קונפליקט" ובשלב מאוחר יותר כשחברי "מינימל קומפקט" ביקרו בארץ הם אפילו מצאו לנכון לארגן ערב משותף לכל הלהקות הללו. למרות שהקליפ נוצר בחו"ל, לכאורה רחוק מכל זירת המועדונים והלהקות הצעירות הוא נראה לפחות בעיניי כאילו נוצר לאחת מהן. את הקליפ השני Next one is real אני עוד זוכר מפינת המוסיקה שהיתה ליואב קוטנר באותם ימים, בתוכנית הטלויזיה "זהו זה".

בכל זאת ישנם כמה דברים שלדעתי חבל שאין אותם, כי זה היה מהקצע את ה-DVD קצת יותר ואני מתכוון יותר בעניין הטכני. התפריט של ה-DVD שהוא לא עשיר במיוחד ואין בו אפילו לא דיסקוגרפיה של הלהקה, שנראה לי שדיי מקובל למצוא ב-DVD כזה. אני מציין את העובדה הזו כי בזמן האחרון ישנה בחברות ההקלטות מגמה לאחד כמה יצירות של אותו אמן ביחד, ועד רבה להקה שאחרי הכל לא הקליטה הרבה יצירות במשך כל שנות קיומה. במקרה של "מינימל קומפקט" מדובר בסך הכל בלא יותר מחמישה דיסקים נטו שלהם כולל ההופעה של סוף הדרך בצרפת. מעניין כמה זמן יקח עד שחברת ההקלטות הבלגית Crammed Discs תמצא בזה פוטניצאל מכירות אם בכלל. דבר נוסף והוא אולי שולי אין חוברת נלוות שבה אפשר היה לכתוב בכמה מילים את ההיסטוריה של הלהקה, נראה לי שהיה מכובד מאוד בעניין זה לפנות ליואב קוטנר. כמו כן יש בסרט איזכור של התקשורת בארץ רק מהתקופה של פורטיס כשהוא עשה פאנק אבל בדיעבד, רק בצפיה החוזרת אני חש שדיי חבל שלא חשבו לפנות למישהו ממבקרי התרבות שיביא את סיפורה של "מינימל קומפקט" מהזווית שלנו בארץ ולוא רק בכדי לומר משהו כמו זה שלהקה במובן מסויים הביאה לידי זה שאחרי פירוקה, כשפורטיס שב לארץ לנסות את כוחו עם ברי סחרוף ביצירה משותפת שלהם "סיפורים מהקופסא" הוא התקבל בזרועות פתוחות יותר ומאז ההיסטוריה כבר ידועה.

נדמה שאין משהו שלא נאמר עד היום על ההיסטוריה של הלהקה, שאולי לצד להקת "תמוז" שנחשבת לאם הלהקות גם לה יש משהו מאמהות ההמצאה של המוסיקה הישראלית, ואחרי הכל הן לא רחוקות זו מזו כמו שנדמה. הלוא כידוע פורטיס החל את דרכו כחשמלאי שלה שהוזמן לעלות על הבמה ולשיר את השיר "אינקובטור" היחיד שלו באותם ימים, כך שבסך הכל מבלי להרהר חלילה את מקומה, "מינימל קומפקט" נחשבת לבכירת הלהקות שחבריה חלמו להקים להקה שתהיה אחת מהלהקות המוצלחות שפועלות בחו"ל, כפי שחבריה מספרים את סיפורה עד לרגע שלא ניתנה להם אשרת עבודה בארה"ב, זו לדעתי איך שלא מסתכלים על זה בכל זאת הצלחה שקהל רב לוא דווקא ישראלי אהב אותה.

ראוי שיכתב על הסרט הזה יותר ממה שכתב מבקר התרבות, רענן שקד ומתומצט במשפט אחד על העטיפה הקדמית של ה-DVD. לא אגזים אם אומר שלדעתי מגיע לסרט הזה אחרי הכל יחס מיוחד, כשל אבן דרך למרות שהוא לא הסרט התיעודי המוסיקלי הראשון שנוצר בארץ, ראוי להזכיר להבדיל ממנו את מה שעידו סלע יצר מתקופת מסע הבחירות של מאיר אריאל ז"ל עם חברי להקת קריזמא. אחרי לא מעט שנים מאז שהסרט יצא אני מאמין שגדולתו נמדדת מעבר לכך שהביא לאיחודה של הלהקה אלא שיש בו משהו שיעודד אחרים מעבר להתעסקות בתעשיית הוידיאו קליפים שצוברת תאוצה בארץ רק בשנים האחרונות להתעסק גם בכך שיביאו סיפורים נוספים כאלה ואני מאמין שלא חסרים. יואב קוטנר בסידרה שערך והגיש "סוף עונת התפוזים" בסך הכל רק זרק את הכובע והנה היה מי שככל הנראה תפס אותו ואין ספק שבעתיד יהיו עוד, רק לאחרונה יצא סרט נוסף בשם "ממשיך לנסוע" שמביא את סיפורו של אהוד בנאי מהתקופה שלו עם הפליטים שיצר אבידע ליבני.

נכתב ע"י אהוד בן-פורת (9/9/2008)