את מארז ה-DVD הזה של ג'ורג' בראסנס שנקרא: Elle est a toi cette chanson מצאתי במקרה על המדף של הדברים המיוחדים. ביקשתי מאורן שיוריד לי אותו מהמדף שאוכל לראות ולהתרשם במה מדובר. הוא התפלא מכך שאני מכיר את שיריו של בראסנס, אבל אני בספק אם יש מישהו שלא מכיר אותם אחרי הביצועים המקסימים שיוסי בנאי עשה להם במשך השנים. בזכותו של בנאי גדלה אהבתי, אבל ההיכרות שלי עם שיריו של בראסנס היתה למעשה עוד בילדותי כשקיבלתי ממואיז, דוד שלי שחי בצרפת קלטות ובהן משיריו. ישנו סיפור שמתרוצץ במשפחה שלי שמעבר לאהבתו של מואיז לבראסנס הוא בעצמו אף יודע לבצע משיריו בצורה כזו שלא נופלת מהמקור. אך הוא הפסיק לבצע אותם לפני שנים רבות, כך שלא יצא לי לשמוע את הביצועים שלו, אבל כן דיברתי עם מואיז לא פעם על הכישרון הגדול שהיה לבראסנס ושנינו רואים כמה קווים דומים בינו לבין וודי גאטרי, למרות שהאחרון כידוע היה אמריקאי.
התלבטתי אם לרכוש את המארז הזה בגלל המחיר שלה, אבל העובדה שכשנותנים בערוץ 23 בסופי שבוע שידור מחזורי של סרטים תעודיים על השנסון הצרפתי, אני אוהב לשבת ולצפות בהם ולוא בכדי לזכות ולראות עוד קטעים בהם ג'ורג' בראסנס מופיע, ובמארז הזה מדובר בלא פחות מחמש וחצי שעות, לא היתה יכולה להיות עובדה שתשכנע אותי יותר מהעובדה הזאת.
באחד הקטעים של ה-DVD לפני שבראסנס חוזר לגיטרה הוא מתוודה בפני המצלמה שהוא פחות טוב בנגינה על פסנתר ובאמת כשהוא מתחיל לנגן על הגיטרה את אותו שיר שקודם פיזם וניגן על הפסנתר הוא נשמע מוכר יותר.
הדיסק השני נפתח בשיר מתוך Porte Des Lilas, סרטו של רנה קלר בו שיחק בראסנס את עצמו, לצד חבר ששיחק נווד. המקום מוצג בקטע וידיאו הזה כפאב, אבל אני לא יודע אם זה מה שמאפיין את המקום והסיבה לכך שלא מעט זמרים שרו עליו, אך כמי שמכיר את פאריז אני יודע שהמקום הזה נקרא על שם אחד השערים שהיו פעם בעיר הבירה האירופאית הזו.
כבר שנים שעולם הסנשונים הולך ונעלם ובטח לא יהיה מישהו כמו בראסנס ולא שהיה גם בזמנו, לכן זה הזמן להוציא מארזי DVD כאלו בניסיון להחיות את העבר. טוב להיזכר בזכות אמן כמו בראסנס שאם זה שהאמירה אולי לא יפה להיאמר זה לא אומר שלא יפה לשיר אותה, ובימינו יש כמה יוצרים שעושים את זה גם אם לא אותו בליווי מינימלי של גיטרה בלבד, כפי שבראסנס עשה זאת.
הקטעים מסודרים בסדר כרונולוגי מאמצע ה-50' ועד סוף שנות ה-70', ליתר דיוק עד ל-79' כשנתיים לפני מותו. כל אחד משלושת הדיסקים הוא חלק בפני עצמו, כך שהדיסק השני שב לאמצע שנות ה-50'.
אומנם לא קשור למארז ה-DVD, אבל אם אני כבר ממליץ לכם על המוסיקה של בראסנס
הופעת הבכורה של יוסי בנאי בה הציג לקהל בארץ לראשונה את שיריו של בראסנס היתה ב-69' (ישנו תיעוד שיצא במסגרת "נוסטלגיה עברית" של נחום היימן) והיא נפתחה בליווי תזמורתי כשם שנפתחה הופעתו של בראסנס ב"בובינו" ב-1972, ותיעוד שלם שלה מובא בדיסק השלישי. זו לדעתי גולת הכותרת של המארז הזה, למרות שלא חסרים בה קטעים מעניינים שחלקם כמו הקטע בו הוא נראה מנגן על פסנתר נדירים. מעולם לא שמתי לב שהוא מחזיק את הגיטרה שלו בחור שלה וגם לא ראיתי אותו בסביבת ביתו עם החתול השחור והתוכי שגידל.
החיסרון הבולט לדעתי הוא בכך שהסרטים אינם מלווים בתרגום לא לעברית ולא לכל שפה אחרת. אומנם כמי שנהנה כבר שנים משיריו של בראסנס אני לא זקוק להם כלכך, אבל היה נכון להביא אותם לפחות בקטעי הראיונות. בדיסק השני ישנו ראיון שנמשך כרבע שעה שעם כל החשיבות של קטע כזה הוא דיי מייגע עבור מי שאינו מבין טוב צרפתית.
נקודה נוספת שחבל לדעתי שלא חשבו עליה היא מעבר לקטע קצרצר בו נראה בראסנס מלווה בגיטרה שלו מישהו ששר את אחד משיריו בעוד שהוא עצמו מעשן את המקטרת הידועה שלו, יכלו להביא קטעים נוספים בהם אמנים מבצעים משיריו. בעניין זה זכור לי שיוסי בנאי סיפר פעם שכשהוא היה עוד בתחילת דרכו, הוא הוזמן להופיע בתוכנית טלויזיה שבראסנס השתתף בה ונתנו לו לבצע את את אחד משיריו של בראסנס. מרוב התרגשות הוא התבלבל במילים. יוסי בנאי הוסיף ואמר שמזל שבראסנס לא ידע עברית ולא הבחין בכך שהוא התבלבל ובכל זאת הצליח להתרשם ממנו.
נכתב ע"י אהוד בן-פורת (26/2/2006)
