יש בעכו חיי תרבות מעבר לפעם בשנה בפסטיבל לתיאטרון אחר, ובחיי השיגרה כשמועלות הצגות באודיטוריום שנמצא בעיר. זאת בזכות "קבוצת ג'אם בעכו" (המורכבת בשותפות עם מרכז לתיאטרון והקיבוץ העירוני בעיר) שדואגת להביא אמנים מהטובים בארץ. בשנה הזו שהיא השניה שמתקיימים ערבים כאלה, נוסף שותף חדש, אלי חביב מנהל מרכז הצעירים שבזכותו הכרטיסים מסובסדים במחיר שפרט אולי לפסטיבל בשקל אין לו תחרות בשום מקום אחר. כפי שאלי פתח את הערב ואמר: "המופע של עמיר לב נבחר לסיים את העונה הנוכחית" - בה צברו קהל דיי קבוע הבא לראות את המופעים ומרגיש בבית בזכות האווירה הנעימה הקיימת במקום. הוא הוסיף והבטיח כי יהיו עוד עונות וכבר ידוע על מספר אמנים שהבטיחו את בואם.
עמיר לב עלה על במת מרכז התיאטרון ופתח בשיר "אנושקה", כשאפשר לראות בעיניו שהוא סובל מאיזו בעיית ראיה, ומתקשה לשמור על עיניים פקוחות מול האורות החזקים שעל הבמה לאורך זמן. באמצע המופע הוא באמת שיתף את הקהל בחוויה שעבר בעכו כשביקר אצל רופא עיניים ואפשר לומר שבדרך שהוא סיפר זאת היה בזה משהו אירוני. יש לעמיר יכולת לספר סיפורים, זה גם מה שהוא עושה בשיריו. את השירים הראשונים הוא ביצע כשהוא מלווה את עצמו על גיטרה, ואחר כך עלה שותפו לבמה, יובל טובי וליווה אותו בגיטרה שניה ובכמה שירים אף בטאר פרסי שהעניק להם מעטפת צלילית מיוחדת.
עמיר גר כמה שנים באחד המצפים בגליל, וזה לא ביקור ראשון שלו בעכו אך יחד עם זאת, מופע ראשון שהוא מקיים בעיר. "וזה מוזר לנו", הוא המשיך לשתף את הקהל בכמה מהמחשבות שחלפו לו בראש, "שבכדי להגיע למופע הפעם נסענו (הוא ושותפו על הבמה) רק 40 דקות".
בהשוואה לשאר המופעים שהיו עד היום, כשהמוצלח מביניהם של להקת "רוקפור" (בחודש שעבר) הגיע מעט קהל, אבל איכותי עד כי בשלב מסויים של הערב, כשעמיר שם לב שהקהל זוכר את מילות השירים והוא נתן לו שישיר אותם בכייף הוא אמר שהוא פתאום מרגיש איך שרהל'ה שרון מרגישה בערבי הזמר שלה, ונראה על פניו שהוא נהנה מזה מאוד, כי לדבריו בדרך כלל הקהל לא שר עמיר לב.
כשעמיר לב עלה למספר שירי הדרן, בשלב זה של הערב הוא ביקש לשמוע מהקהל אלו שירים הוא לא ביצע בזמן המופע, והוא ירצה שיבוצע. האמת היא שככל שאמן צובר רפרטואר קשה לשמוע בערב אחד את כל השירים שלו, ולעמיר לב יש כבר ארבעה דיסקים (הראשון - "רוצה לראות אתכם במקומי" לא נחשב), כשהרביעי - "הכל כאן" יצא לפני כשנה. בין השירים שנבחרו היה "הכנר התורכי", שיר שלא נכלל בין הקלטות האולפן שלו אלא הוציא אותו בתיעוד של הופעה שלו במועדון בארבי, ומוכר כשיר שמשותף לו ולאביתר בנאי.
אני חייב לחתום בוידוי שהיו לי עד היום לא מעט הזדמנויות לראות את המופע של עמיר לב, אבל גם בתקופה שחרשתי בהאזנות את הדיסקים שלו בחרתי שלא ללכת לראות אותו, כי אני לא מהקהל שקם באמצע והולך ולא ידעתי עד כמה אני מסוגל לשבת ולהקשיב למופע שלם של אמן שאומנם יש לו אמירה רבה, אבל בכל זאת שומר על נימה אחת לא משתנה. זה לא שאני לא רגיל לשמוע אמנים שהמוסיקה שלהם נחשבת אפילו למונוטונית, אבל בכל זאת העובדה הזו אצל עמיר לב מפריעה לי. יאמר לזכותו בסופו של דבר לא רק שאני לא קמתי אלא אף אחד מהקהל לא קם ועזב באמצע. ואחרי הכל הוא לפחות פיתח עם השנים יכולת נגינה מדהימה, עד כי שיאי הערב בנגינה מלאה אקסטזה שלו ושל שותפו על הבמה לא מבייש כל מופע אקוסטי אחר, לי זה אישית הזכיר את מופע האנפלגד של "נירוונה", ולצערי לא זכיתי לשמוע ביצוע של השיר My Girl שהוא דווקא מבין השירים של עמיר לב האהובים עליי.
"נו נהנת?", שאל אותי רועי שהזמין אותי להצטרף אליו לערב, וידע טוב מאוד את לבטיי. הסברתי לו שעכשיו אני צריך לתת לאדרנלין לרדת, ולעלות את החוויה על הכתב. מי שיקרא את דבריי ידע אם אהבתי או לא.
נכתב ע"י אהוד בן-פורת (30/4/2010)
