אריק ברמן הגיע לחיפה / ל-"סינקופה" ושאני לא אלך לראות אותו? מזמן רציתי לראות הופעה שלו, בכדי להתוודע לעוד שירים שלו, פרט מאלה שהוקלטו לפרוייקט הדרכים שלו, "גברת, אישה והווילדרנס". לשמחתי הקדמתי והגעתי להופעה שעה לפני שהיא התחילה וכך אחרי בדיקת הסאונד והכיסא המתאים להופעה הצלחתי לתפוס שיחה קצרה איתו. "אתה באמת הושפעת מהיצירה של ג'ק קרואק?" (הכוונה שלי כמובן לספר שלו "בדרכים" שעובד לאחרונה גם לסרט קולנוע), אני שואל אותו ישר ולעניין והוא עונה לי שיצא לו לקרוא את הספר שלו בתקופה שהוא היה בארצות-הברית אבל האמת היא שהוא הושפע מבוב דילן שכידוע הושפע מג'ק קרואק.
בכדי להתחיל לתאר את ההופעה הזאת של אריק אני נאלץ להזכיר את הדימוי הישן של אמן במה כשהוא מגיע להופיע מול קהל והם כזוג יוצאים ביחד, למסע בין השירים, כי נראה לי שלזה אריק התכוון כשהוא הסביר בפתיחת דבריו לערב שסיבוב ההופעות העכשווי שלו בו הוא מלווה את עצמו בגיטרה ומפוחית הוא יותר מפגש מוסיקלי ופחות הופעה. בעניין של זוגיות אמיתית כמות הקהל שגדשה את המקום הזכירה לי "מרתף 10" בימיו הטובים, כשהוא היה מועדון הופעות בפני עצמו ואומר שהוא היה מלא עד אפס מקום בזוגות שבחרו בו כבילוי שלהם, של שישי בערב.
אריק ברמן בתקופה זו אחרי כמה יצירות אולפן הוא אמן שראוי לתשומת לב בזכות עצמו, אבל הוא עדיין נראה ונשמע כמו אמן שמשלב בין מאיר אריאל ובוב דילן, ואומר שהוא עולה לבמה חבוש במגבעת ונותן לקהל הרגשה שהוא שתוי קצת ("אני לא יודע מה דחפו לי לשתיה") ולכן במהלך הערב לא יפריע לו גם להגיע למצבים של השתטות.
אריק ביצע מספר שירים ראשונים מרשימה שהוא הכין לעצמו מראש כמסגרת לערב ואז הוא ניגש לשלב הבקשות והשאלות של הקהל, יאמר לזכותו שהוא ממש זרם עם הבקשות. יש לו הפרדה ברורה בין שירים שמחים לשירים קצת יותר עצובים שהוא כתב אבל נראה שלקהל אין העדפה מסויימת.
אריק הרבה לכוון את הגיטרה שלו, כבר בשירים הראשונים. לטענתו זה "כתוצאה משריטה", חוויה לא נעימה שעבר בהופעה שהלך לראות ולטענתו האמן שהופיע על הבמה הופיע כל הערב גם גיטרה לא מכוונת,"המצחיק הוא שגם כשהוא עבר לנגן על הפסנתר גם הוא לא היה מכוון".
בניגוד לאמנים במופעים אחרים (במיוחד לאמנים מחו"ל המגיעים להופיע בארץ) שלוקח להם זמן לדבר עם הקהל אם הם בכלל מוצאים לנכון, אריק לוקח את הזמן לדבר עם הקהל בין השירים, זה מה שלדבריו הופך את ההופעות שלו לארוכות יותר. אריק ביצע את השיר "מה עוד ביקשת" בגירסה מיוחד עם כל הבתים של השיר, ומסתבר שהשיר הוקלט בגירסה קצרה. בנקודה זו אריק הסביר ששיר יכול להיחשב ארוך לוא דווקא מבחינת הזמן שלו. בעניין השיר הזה הוא שאל את הקהל אם לדעתם האמירה "עשו אותך בעמידה באיזה מועדון בפראג" היא מיותרת? ולמרות שהדעה הרווחת שהיתה בקהל היתה שדווקא היא שהפכה את השיר למה שהוא, היתה מישהי מהקהל שחשבה ההיפך.
יש רגעים מההופעה שאריק מזכיר את שלומי שבן, זה לא בכדי שגם אם בימינו כבר מתעסקים הרבה פחות בשאלה מי מבין האמנים הצעירים ממשיך את דרכו של מאיר אריאל זכרונו לברכה שלכל אחד מהם אפשר למצוא משהו ממנו. כמה מוזר שלכל אחד מהם יש שיר שמוזכרת בו שמה של מישהי בשם "יעל", ואם כך נעזוב שזה לא מסתדר מבחינה כרונולוגית, השיר "אריק" ("אל תדברי איתי על אריק") יכל להיות הומור מסויים ביניהם.
מעניין לעניין באותו עניין אריק הוא מבין האמנים שהאמירה בשירים שלהם מאוד חשובה ולכן הוא יכול לזכות להשוואה בינו לבין מאיר אריאל, במיוחד בהתחשב לשיר כמו "שער 6" שמסתבר בדיעבד שהוא עוד שיר מרפרטואר השירים שלו שאני מכיר. לדעתי גם אם בערב לא ממש חשו את זה בשיר הספציפי הזה אפשר לחוש השפעה מ-"טרמינל לומינלט" (של מאיר). לשאלת אחד מהקהל השיר נכתב על אחד מהיציעים של אצטדיון בלומפילד. אריק שיתף את הקהל באבסורד שקרה לו עם השיר שבעקבותיו רבים מזהים אותו כאוהד של "הפועל" כשלמעשה הוא כלל לא אוהב כדורגל, "המשחק הזה משעמם אותי".
באחת מהפתעות הערב בכדי להמשיך ולזרום עם הקהל אריק הסכים לבצע את השיר "You Ain't Goin' Nowhere" של בוב דילן, אבל כנראה שהעניין היה פחות מפתיע לקהל שמכיר ועוקב אחר הופעותיו, ויודע שיש נוהג כזה בשלב מסויים של הערב. מה שהיה בכל זאת יפה הוא שהבקשה הגיעה ממישהי מקהל וכשהוא נענה לבקשתה היא הצטרפה אליו לבמה. הם ביצעו את השיר בדואט מרגש.
ההופעות בסיבוב הזה הן יותר לקידום היצירה (היחסית) חדשה שלו, "גבר, אישה והווילדרנס" ופחות לקידום "הקלטות מרתף" שלדבריו העותקים שלו אזלו והוא הפך לנדיר, אבל זה לא שהוא לא ביצע במהלך הערב שירים מיצירות שונות שלו אלא הושם דגש על שירים אחרים שעד היום הוא עוד לא ממש ביצע אותם על הבמה.
בהתאם לרוח התקופה רבים מהקהל במהלך ההופעה השתמשו בטלפונים הסלולרים שלהם בכדי לצלם את האמן שעל הבמה ובמקרה של ההופעה הזאת מסתבר גם בכדי לעקוב אחר המילים של כמה מהשירים שאריק הודה שהוא לא ממש זוכר את המילים והאקורדים שלהם.
ההופעה הסתיימה בשיר "אוריה חוזר הביתה" (הבחורה עם החתולים) בו מלווה אותו אפרת גוש, ואריק ביקש שהקהל ימלא את מקומה. כייף לשמוע את הקהל שולט במילים, ואריק יושב על הבמה ונראה מתמוגג מאושר מהעובדה הזאת.
בשלב ההדרן הקהל יצא מגדרו וקרא לאריק לחזור לבמה שוב ושוב, עד שמישהו אמר בצחוק שאולי "הוא הלך הביתה", כשאריק חזר לבמה הסתבר שהיתה באמירה המצחיקה הזאת משהו מן האמת. אריק אמר שהוא לא ממש חייב לעשות את ההדרנים בירידה מהבמה אבל יש לו קטע מיוחד עם זה, כמי שזוכר את ההופעות שהוא ראה כילד, באחת מהן, הוא ראה את דני סנדרסון עולה חזרה לבמה להדרן כשהוא היה משוכנע שלצורך כך הוא נסע וחזר במיוחד מהבית, בכדי לרצות את הקהל שלו.
"גרביטציה" הוא שיר חדש שלו והקהל כבר מבקש לקבל אותו בהופעה. אם אריק הגיע לבגרות יצירתית זה כפי שהוא מעיד על עצמו, בניגוד לתחילת דרכו הוא נמנע מלתת פרשנות ליצירות שלו. כך הוא השאיר באחד השירים שלו זוג אחד להתווכח על כוונה מאוחרי השיר, "תראו כמה זה יפה שיש לכם על מה לדבר".
אריק הוא אמן מיוחד וההופעה שלו בניגוד לאמנים אחרים שמלווים את עצמם רחוקה מלהיות מונוטונית, ההופעה האקוסטית שלו היא הזדמנות נפלאה לראות אותו אחד על אחד אז אל תוותרו על זה ולכו לראות אותו.
נכתב ע"י אהוד בן-פורת (28/6/2014)
