מבחר שירים, ביצועים וקטעים אינסטרומנטליים, שהוקלטו בין השנים 98'-1982 ולא ראו אור באלבומיו של אהוד.
האוסף נקרא "טיפ טיפה" על שם שיר הפתיחה של הסרט "חולה אהבה משיכון ג'" וזה השיר שפותח גם את הדיסק. בניגוד לאוספים אחרים שחזרנו ושמענו עד עייפה, זהו אוסף של 16 שירים (חלקם אינסטרומנטליים) שהוקלטו בין השנים 1998-1982, ולא הוקלטו באף אחד מחמשת האלבומים שאהוד בנאי הוציא עד היום. המוסיקה של אהוד בנאי מגוונת מאוד. היא יכולה להתחיל, כמו שקורה באוסף, ביוון, לעבור דרך אירלנד ולהסתיים בהודו. ממש מסע בעולם, אך יחד עם זאת המוסיקה מאוד ארצית. כל שיר אירי שבנאי לוקח ("הכוכב של מחוז גוש דן", למשל) יהפוך אצלו לבן המקום.
שני השירים "עיר מקלט" ו"עגל הזהב" שנמצאים באוסף לקוחים, לכאורה, מהאלבום הראשון של בנאי, אבל כאן הם מוקלטים בגרסת הדי.ג'יי. מהתקופה שאני באופן אישי, מאוד מתגעגע אליה. מוזר לשמוע את אהוד בנאי בשירים האלה בלי הגיטרות של יוסי אלפנט ז"ל. מרגש גם לשמוע ב"ילדי הלילה" את אודליה (רעייתו של בנאי) מעבר לקולות, שרה עם בעלה בדואט על הנוער במצבי סיכון ומצוקה. חוץ מזה, שירי האוסף כוללים גם את הדואטים היותר מוכרים שלו עם דקלון ("ניצוץ האהבה"), גידי גוב ("הכל בגלל האהבה") וברי סחרוף ("הנה היא באה"). כמו שאהוד בנאי כתב בסוף החוברת המצורפת, כנראה, שבאמת היריעה היתה קצרה מלפרט את שמות כל האנשים שעזרו ותמכו בו מתחילת דרכו. בכל זאת, חבל שאין איזכור, ולו בשיר אחד, מהמופע שלו עם פנחס שדה ז"ל.
כבר שנים שאני מחכה לאוסף הזה ולי, כאוהד לא קטן, יישארו תמיד עוד כמה שירים שלא הוקלטו. כך שבסופו של דבר, האוסף לא ענה על כל צפיותי, אבל זה כנראה רק בגלל כשנותנים את האצבע רוצים את כל היד. באן.אם.סי. בכל אופן, מבטיחים שזה בסך הכל לקט ראשון, כך שלמי שאוהב את אהוד בנאי, כמוני, מצפות ללא ספק עוד הרבה שנים יפות.
המאמר נכתב ע"י אהוד בן-פורת והתפרסם ב-2/10/98 במדור "תרבות נטו", צפון 1
